Hebrew עברית

For the English version Click here

המאבטחים בסילוואן פשוט יורים

אתמול זה קרה. הפלסטינים הזהירו, האגודה לזכויות האזרח פרסמה דוח מפורט על הסכנה ואפילו בתקשורת זה דווח. אבל עבור משפחתו של סאמר סרחאן כל זה כבר לא משנה. סרחאן, בן 32, אב לחמישה ילדים קטנים ומנהיג קהילתי אהוב בשכונת הבוסתאן בסילוואן במזרח ירושלים, נהרג אתמול בבוקר מאש מאבטח של המתנחלים בהתנחלות “עיר דוד” שבסילוואן.

כשהגעתי אתמול לסילוואן, המשטרה כבר חסמה את האזור ומנעה מאנשים לעבור, אפילו ילדים בדרכם לבית הספר.

עמדתי עם קבוצה של תושבים שחיכו לשמוע ולראות מה קרה.

המאבטח של המתנחלים, שממומן מכספי המדינה, עבר מוקדם בבוקר בג’יפ שלו ברחוב. כמו במקרים רבים אחרים נוצר איזשהו חיכוך בינו לבין תושבים פלסטינים. לפעמים מדובר באיזושהי פרובוקציה של המאבטחים ולפעמים זוהי דווקא פרובוקציה של הפלסטינים. נוצר איזשהו ויכוח או עימות, שיכול לכלול סתם צעקות או קללות, אך לעתים מדובר במכות ואפילו זריקות אבנים. אני לא יודעת מה זה היה הפעם. המאבטח טוען שהוא הותקף על ידי פלסטינים באבנים וחש איום על חייו. השכנים ועדי ראיה אמרו שהפרובוקציה היתה דווקא של המאבטח. בכל מקרה, מה שברור הוא שהמאבטח היה חמוש באקדח, והוא השתמש בו (בערך 10 יריות) וסאמר סרחאן נהרג.

ראינו את המאבטח משחזר בפני מצלמת המשטרה את מה שקרה, ואחר כך שמענו שהמשטרה לא רק מאמצת את גרסתו אלא מקפידה להפיץ אותה בתקשורת, כאילו שהיא עצמה צד בעניין (על ראש הגנב בוער הכובע?).  ככל הידוע לי יש צו איסור פרסום על שמו של המאבטח, אז הנה תמונה של ההכנות של המשטרה לשחזור, בלי המשחזר:

למרבה הצער, המשטרה ואנחנו לעולם לא נוכל לשמוע את גרסת הקורבן לגבי מה שהיה.
מיד כאשר הגיע הדיווח שסרחאן מת מפצעיו, הגיעו עשרות צעירים לאזור והשליכו את הכעס והתסכול שלהם על השוטרים באבנים. המשטרה הגיבה בגז מדמיע וברימונים שעושים פיצוצי רעש.

למשטרה יש בדרך כלל דרכים ואמצעים להתמודד עם התקפות של אבנים גם בלי להשתמש באש חיה. אבל המאבטחים הפרטיים של המתנחלים פשוט יורים. המאבטחים הפרטיים הללו הם למעשה סוג של מיליציה חמושה של המתנחלים, שממומנת מכספי משלמי המיסים הישראלים (הללו כוללים למרבה האירוניה, גם את תושבי מזרח ירושלים עצמם, ולמרבה הצער גם אותי…). הם פועלים באופן עצמאי בלי להיות כפופים באופן ישיר למשטרה. וכך כאשר מאבטח נקלע לסכנה (או חושב שהוא נקלע לסכנה) הוא ישתמש בנשק שלו. לשוטר יש הרבה אמצעים אחרים ויש גם מי שיפקח עליו וימנע התנהגות מסוכנת.

אני בטוחה שמפקד משטרת ירושלים שביקר במקום אתמול מאוד מודאג מההתפתחויות והתגובות שההרג הזה עלול להוביל. גם אני מודאגת. העיר שלי, ירושלים, עלולה לעמוד עכשיו בפני ימים של מהומות, אלימות, מעצרים, זריקות אבנים וחלילה פגיעה באנשים. למעשה, ההממשלה והמשטרה מאפשרים למתנחלים במזרח ירושלים להשתמש בכוח שעלול להיות קטלני לא רק כלפי אנשים כמו סרחאן אלא כלפי כולנו. יש לנו משטרה, והיא זאת שצריכה להיות בעלת המונופול על שימוש בכוח, אסור לאפשר משטרות פרטיות ומיליציות חמושות.

הלכתי לחפש עוד פרטים על מה שארע. הגעתי למדרגות שבהן סרחאן התמוטט אחרי שברח, פצוע, מהמאבטח שככל הנראה רדף אחריו.

אישה צעירה ישבה על המדרגות, הביטה בכתמי הדם שנשארו על הרצפה ובכתה בשקט. חשבתי לעצמי כמה קל ברגע אחד לקחת חיים של בנאדם. המאבטח הזה ילך מן הסתם הביתה, אחרי שייתן עדות על מה שקרה. התיק נגדו ייסגר מחוסר אשמה, כמו במקרים רבים אחרים, והכל יחזור להיות כרגיל. אלא שה”כרגיל” הזה בסילוואן הוא ממש ממש לא רגיל, ואסור שהוא יימשך.